בג"ץ 6055/95 שגיא צמח נ' שר הביטחון ואחרים הוא פסק דין שנתן בית המשפט העליון בשנת 1999, ובו נקבע כי הוראה בסעיף 237א לחוק השיפוט הצבאי, שהתירה מעצר של חייל למשך 96 שעות בטרם הבאתו בפני שופט, פוגעת בזכות לחירות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועל כן בטלה. פסק הדין ניתן בהרכב של 11 שופטים. את דעת הרוב כתב יצחק זמיר, אליו הצטרפו תשעה שופטים נוספים, והשופט יעקב קדמי היה במיעוט. היה זה פסק הדין הראשון שבו נפסל חוק בשל פגיעה בזכות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והשני שבו נפסל חוק בעידן המהפכה החוקתית (בבג"ץ לשכת מנהלי השקעות שקדם לו, נפסלו הוראות חוק שלא עמדו בפסקת ההגבלה שבחוק יסוד: חופש העיסוק). מתוך ויקיפדיה

בג"ץ רובינשטיין נגד הכנסת, בג"ץ רופאייזן, בג"ץ רופאים לזכויות אדם נגד השר לבטחון פנים (מיטה לכל אסיר), בג"ץ רופאים לזכויות אדם נגד השר לביטחון פנים (מיטה לכל אסיר), בג"ץ ש.י.ן נגד המועצה לשידורי כבלים ושידורי לווין, בג"ץ שדולת הנשים, בג"ץ שדולת הנשים (בג"ץ הדירקטוריונים), בג"ץ שדולת הנשים בישראל, בג"ץ שליט, בג"ץ שליט נ' פרס